ויחי: הברכה האמיתית

1."ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם"- והלא את ראובן,שמעון ולוי לא ברך אלא הוכיח ?
2."וידגו לרוב "-כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם (רש"י).-אם כן מה צורך יש במילה "לרוב" ?

ספר בראשית נחתם במותם של גדולי הדור- יעקב ויוסף ובברכות לשבטים ובכך יש דמיון רב לפרשת "וזאת הברכה" החותמת את התורה כולה ובכל זאת הבדל אנו מוצאים בין ברכת יעקב לבניו לברכת משה לשבטים."פחז כמים אל תותר" לראובן ו"ארור אפם כי עז" לשמעון ולוי אינם נראים כברכה כלל וכלל ובכל זאת מציין הכתוב "ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם".אחד ההסברים לקושייה זו מובא בשמו של רבי מרדכי קאץ מטלז: "הברכה הגדולה ביותר לאדם,היא שמכיר הוא מה הן מעלותיו ומה הן חסרונותיו וכך הוא יודע לנצל אותם לעשייה נכונה".המודעות העצמית וההכרה הפנימית בחולשותינו הם הצעד המשמעותי לשיפור ולהתעלות ולא תמיד האדם מכיר או רוצה להכיר בצדדים השליליים שבו ועל כן דווקא דברי התוכחה שיעקב מטיח בבניו הם הם הברכה עבורם שכן הטמעת הביקורת הבונה היא זו שתוביל אותם לסור מרע ולעשות טוב וממילא להיות מבורכים.

סצנת ברכות נוספת המוזכרת בפרשה היא ברכת יעקב לנכדיו שקיבלה מזמן פרספקטיבה רחבה הרבה יותר כברכת הבנים האולטימטיבית.בסיום הברכה ממשיל יעקב את אפרים ומנשה לדגים שכידוע ידועים בפרייה ורבייה ובכך שאין עין הרע שולטת בהם בשל מיקומם בתוך המים,כמובא ברש"י על הפסוק.משום כך נראה לכאורה כי מילת "לרוב" בברכת "וידגו לרוב בקרב הארץ" מיותרת ומה באה ללמדנו? מובא בשם הרב מרדכי אליהו שליט"א שלצד היתרונות שמנינו לדגים יש גם חסרון והוא מובא בגמרא (מס/ ע"ז דף ד): "כל הגדול מחברו- בולע את חברו" ולכן נקטה התורה בלשון "לרוב" – שיהיו כמו הדגים לעניין פריה ורביה ולא יהיו כמותם בבליעתם זה את זה.ניתן ללמוד מכאן כלל חשוב והוא שגם כאשר מברכים מישהו להיות כמו מישהו אחר יש לדקדק בלשון ולברכו רק לעניין המעלה שיש במקור ההשראה לברכה.

ברכותיו של יעקב לנכדיו ולבניו מלמדים אותנו שיעור חשוב בנושא ברכות למי שאנו חפצים ביקרם: מחד יש לדקדק היטב במילות הברכה על מנת שתהיה רק לטובה ולא תכלול צד שאינו חיובי ומאידך גם תוכחה עשויה לשמש כברכה ובלבד שהיא משמשת כביקורת בונה שתגרום למושאה לקבל את הדברים בהבנה וממילא לשנות דרכיו ולהפוך למבורך . משמע :הברכה המלאה תחול על מי שיביא אותה על עצמו במעשיו שלו ובתיקון דרכו.