1.מדוע סמך פרעה על יוסף שפתר את חלומו שיוכל גם לנהל את כל כלכלת מצרים?
2.מדוע לא התגלה יוסף לאחיו מיד אחרי שאמרו "אבל אשמים אנחנו ..." ?
יוסף מצליח לכבוש את סובביו בכל מקום אליו הוא מתגלגל.הן בבית פוטיפר ,הן בבית הסוהר והן אל מול פרעה, כולם ממנים אותו למשנה שלהם וסומכים עליו בלב שלם.על אף כל זאת יש הבדל גדול בין תפקיד האחראי על בית פוטיפר או מנהל השב"ס לבין משרת שר הכלכלה, המשנה למלך פרעה השולט באותו זמן על האימפריה הגדולה בעולם.עלייתו המטאורית של יוסף מבירא עמיקתא לאיגרא רמה קשה במיוחד לאור דבריו של רש"י בנוגע לחוקים המפורשים במצרים: "וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים"( רש"י, בר',מא,יב).
מה אם כן גרם לפרעה לחשוב שעבד עברי זה שאמנם פתר יפה מאוד את חלומו , יוכל להיכנס בן לילה למשרת המושל בפועל על האמפריה המצרית ויוכל לנהל בתבונה את המשבר הכלכלי והאקולוגי העומד בפתח עם הגיע שנות הרעב על העולם?
הנחת היסוד שלנו, לפיה פרעה אכן סמך על יוסף בעיניים עצומות בזמן שהעביר לו את התפקיד בהחלט ניתנת לערעור.ע"פ החזקוני, פרעה חשש שדבריו של יוסף אינם כנים ולא אמר כך אלא כדי לפטור עצמו בתשובה ולכן החליט לנסותו והטיל עליו את משימת הצלת הממלכה ואם יקבל את התפקיד הרי שדבריו ודאי כנים שלא יתכן שיהיה חצוף להיכנס לגדולה שאינו יכול לעמוד בה.פרעה עשה את החשבון הבא: אם דברי יוסף אינם נכונים הרי שלא יעז לקבל על עצמו את המשרה ואם דבריו נכונים- הרי שאין "נבון וחכם כמוך" וממילא הוא היחידי שיוכל אכן להציל את המצב.מבנו הראשון של יוסף היה בלקיחת התפקיד ומבחנו המתשמך היה בניהול המדינה בשנות המשבר ובשנות השובע.יוסף אמנם פתר ברהיטות וענה בטוב טעם על דברי פרעה, אבל פרעה היה מספיק חכם כדי לדעת שאת המילים והאמירות של יוסף צריך לבחון במעשים.
אחי יוסף מתוסכלים, מצפונם מייסר אותם כל השנים על מעשה המכירה ועל כך שאין בידם אפשרות להשיב את הגלגל לאחור.כעת כשבאה הצרה יוצא המרצע מן השק והם מגלים את מר ליבם.כשיוסף מאשים אותם בריגול ותובע את הורדת בנימין מצריימה לאות על כנות דבריהם הם מכים על חטא ואומרים:
"... אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזּאת" (בר' לב,כא).מדוע יוסף, לא מתגלה אליהם ומפסיק את כאבם וצערם ברגע זה? מדוע הוא מושך את עלילות הדברים עוד ועוד עד לקצה? אין ספק שיוסף רצה בכל ליבו להגלות לאחיו ולא עשה מעשיו מתוך רצון להרע להם והראיה שגם הוא נרגש מדבריהם: "וַיִּסּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ ".ובכל זאת, יוסף רוצה לבחון את תום ליבם והכאתם על חטא לא רק במילים אלא גם במעשים.רק אחרי שיעשו כדבריו ויורדיו את בנימין, ורק אחרי שיהודה יגיע למצב בו הוא מוכן לתת עצמו לעבד במקום בנימין, רק אז יוכל יוסף לדעת בוודאות שאחיו אכן חזרו בהם ממעשה המכירה שלו ואין בליבם יותר על בניה של רחל.
.פרעה בחן את יוסף דרך מעשיו למרות יכולותיו הרטוריות וגם יוסף בחן את אחיו דרך מעשיהם ולא דרך הדברים שאמרו וההכאה על חטא ( למרות שלא ידעו שהוא מבין את דבריהם וממילא נתן הדבר משנה תוקף לאמינות דבריהם).
הדיבור מבדיל את אדם משאר בעלי החיים ולכל מילה נאמרת יש משקל וחשיבות אך כל אדם צריך להיבחן בתאימות שיש בין דבריו למעשיו , לא רק לאור מה שהוא אומר אלא בראש ובראשונה לנוכח מה שהוא עושה.
2.מדוע לא התגלה יוסף לאחיו מיד אחרי שאמרו "אבל אשמים אנחנו ..." ?
יוסף מצליח לכבוש את סובביו בכל מקום אליו הוא מתגלגל.הן בבית פוטיפר ,הן בבית הסוהר והן אל מול פרעה, כולם ממנים אותו למשנה שלהם וסומכים עליו בלב שלם.על אף כל זאת יש הבדל גדול בין תפקיד האחראי על בית פוטיפר או מנהל השב"ס לבין משרת שר הכלכלה, המשנה למלך פרעה השולט באותו זמן על האימפריה הגדולה בעולם.עלייתו המטאורית של יוסף מבירא עמיקתא לאיגרא רמה קשה במיוחד לאור דבריו של רש"י בנוגע לחוקים המפורשים במצרים: "וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים"( רש"י, בר',מא,יב).
מה אם כן גרם לפרעה לחשוב שעבד עברי זה שאמנם פתר יפה מאוד את חלומו , יוכל להיכנס בן לילה למשרת המושל בפועל על האמפריה המצרית ויוכל לנהל בתבונה את המשבר הכלכלי והאקולוגי העומד בפתח עם הגיע שנות הרעב על העולם?
הנחת היסוד שלנו, לפיה פרעה אכן סמך על יוסף בעיניים עצומות בזמן שהעביר לו את התפקיד בהחלט ניתנת לערעור.ע"פ החזקוני, פרעה חשש שדבריו של יוסף אינם כנים ולא אמר כך אלא כדי לפטור עצמו בתשובה ולכן החליט לנסותו והטיל עליו את משימת הצלת הממלכה ואם יקבל את התפקיד הרי שדבריו ודאי כנים שלא יתכן שיהיה חצוף להיכנס לגדולה שאינו יכול לעמוד בה.פרעה עשה את החשבון הבא: אם דברי יוסף אינם נכונים הרי שלא יעז לקבל על עצמו את המשרה ואם דבריו נכונים- הרי שאין "נבון וחכם כמוך" וממילא הוא היחידי שיוכל אכן להציל את המצב.מבנו הראשון של יוסף היה בלקיחת התפקיד ומבחנו המתשמך היה בניהול המדינה בשנות המשבר ובשנות השובע.יוסף אמנם פתר ברהיטות וענה בטוב טעם על דברי פרעה, אבל פרעה היה מספיק חכם כדי לדעת שאת המילים והאמירות של יוסף צריך לבחון במעשים.
אחי יוסף מתוסכלים, מצפונם מייסר אותם כל השנים על מעשה המכירה ועל כך שאין בידם אפשרות להשיב את הגלגל לאחור.כעת כשבאה הצרה יוצא המרצע מן השק והם מגלים את מר ליבם.כשיוסף מאשים אותם בריגול ותובע את הורדת בנימין מצריימה לאות על כנות דבריהם הם מכים על חטא ואומרים:
"... אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזּאת" (בר' לב,כא).מדוע יוסף, לא מתגלה אליהם ומפסיק את כאבם וצערם ברגע זה? מדוע הוא מושך את עלילות הדברים עוד ועוד עד לקצה? אין ספק שיוסף רצה בכל ליבו להגלות לאחיו ולא עשה מעשיו מתוך רצון להרע להם והראיה שגם הוא נרגש מדבריהם: "וַיִּסּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ ".ובכל זאת, יוסף רוצה לבחון את תום ליבם והכאתם על חטא לא רק במילים אלא גם במעשים.רק אחרי שיעשו כדבריו ויורדיו את בנימין, ורק אחרי שיהודה יגיע למצב בו הוא מוכן לתת עצמו לעבד במקום בנימין, רק אז יוכל יוסף לדעת בוודאות שאחיו אכן חזרו בהם ממעשה המכירה שלו ואין בליבם יותר על בניה של רחל.
.פרעה בחן את יוסף דרך מעשיו למרות יכולותיו הרטוריות וגם יוסף בחן את אחיו דרך מעשיהם ולא דרך הדברים שאמרו וההכאה על חטא ( למרות שלא ידעו שהוא מבין את דבריהם וממילא נתן הדבר משנה תוקף לאמינות דבריהם).
הדיבור מבדיל את אדם משאר בעלי החיים ולכל מילה נאמרת יש משקל וחשיבות אך כל אדם צריך להיבחן בתאימות שיש בין דבריו למעשיו , לא רק לאור מה שהוא אומר אלא בראש ובראשונה לנוכח מה שהוא עושה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה