פרשת בראשית: החטא הפרה-קדמון

וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה
וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם
כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים...

(ישעיה ל,כ"ו)

1."ארורה האדמה בעבורך..."- מדוע נענשה האדמה על חטאו של אדם הראשון?
2."ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטון לממשלת הלילה"- כיצד הפכה הלבנה מאחד מ"שני המאורות הגדולים" ל-"מאור הקטן"?

פרשת בראשית בפרט וספר בראשית בכלל, מעבר להיותם נקודת הפתיחה לכל עלילות העולם הזה, כוללים גם את היסודות לכל ההתרחשויות וההנהגות והמסרים לכל היקום בעבר בהווה ובעתיד.בתור שכך, מופיעים בפרשה גם שני חטאים גדולים ומפורסמים שאף כתובים במפורש: חטא עץ הדעת בו חטא אדם לאלוקים וחטאו של קין בו חטא בן אדם כנגד רעהו.עם זאת, בתוך הפסוקים הראשונים המתארים את מעשה הבריאה מקופלים עוד שני חטאים שקדמו לחטאים אלו ואשר נדרשו ונתפרשו ע"י חז"ל כחטאים לכל דבר שאף עונש בצידם.
ביום השלישי לבריאה מצוה אלוקים את האדמה : "תדשא הארץ ... עץ פרי עושה פרי למינו" אך הארץ הצמיחה "עץ עושה פרי" ומפרש רש"י שאלוקים ציווה :"שיהא טעם העץ כטעם הפרי" אך האדמה לא עשתה כן אלא הוציאה עץ המוציא פירות וכידוע אין טעם העץ עצמו כטעמו של פריו.
על אי קיום מצווה זו אין התורה מפרשת ואף גם לא רומזת על עונש הבא בעקבותיו אך רש"י מסביר בהמשך דבריו:
"...לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עוונה ונתקללה."
במה דברים אמורים? מסביר הרא"ם את דברי רש"י כך: כשחטא אדם הראשון בעץ הדעת נענשה עימו גם האדמה על חטאה הקדום כמו שנאמר "ארורה האדמה בעבורך". החת"ם סופר מבקש להבין מדוע לא נענשה האדמה מיד ומסביר שאילו נענשה מיד הרי שאז גם האדם היה סובל מכך ולכן רק אחרי שחטא גם האדם נענשו שניהם כאחד.
עדיין עומדת ותלויה השאלה מה משמעות של המושג אדמה שחוטאת וכי יש באדמה נשמה אלוקית כמו האדם שמחוייבת בקיום ציוויו של אלוקים ? בטרם נענה על כך נפנה אל החטא השני המוזכר בפרשת בראשית וגם הוא, לא נעשה ע"י אדם.
שני המאורות הגדולים- השמש והירח- נבראו עוד ביום הראשון אך נתלו במקומם ביום הרביעי לבריאה אך באותו הפסוק בו אנו מתוודעים למלאכת העמדתם על מקומם ומסלולם נוקטת התורה כלפי הלבנה בלשון אחרת, ומבדילה בין המאור הגדול- השמש השולטת ביום לבין המאור הקטן- הירח- המושל בלילה. מדוע נשתנה תוארה של הלבנה ?מסביר רש"י במקום ודבריו מבוססים על הנאמר בחולין דף ס ע"ב וזו לשונו:
"שוים נבראו ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה 'אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד' "
כלומר הלבנה והשמש נבראו שווים אבל בשל קנאתה של הלבנה וטענתה שאין אפשרות ששני מלכים ישלטו ביחד העניש אותה אלוקים והיא כידוע הולכת ומתמעטת . אבן עזרא מחדד שאין הכוונה שכוכב הירח שינה גודלו בעקבות חטאו אלא שהמילה הגדולים מתייחסת רק לאורם כפי שהוא נראה מכדור הארץ שהרי הירח הוא הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ ולכן גם נקט הכתוב בלשון מאור ולא כוכב ונענש רק שאורו הולך וגדל עד לאמצע החודש ואח"כ הולך ומתמעט עד לסופו.
יוצא אם כן ששני חטאים משמעותיים חטאו הארץ והירח עוד בטרם חטאם של אדה"ר וקין ובכל זאת אנו מייחסים את החטאים הראשונים דווקא להם מאחר והם כאמור בני האדם החוטאים הראשונים ולכאורה לא ברור בכלל מה באו חז"ל להשמיע לנו בחטאים של גרמי השמיים שאין בהם דעת ותבונה מכח עצמם.

לענ"ד יש לומר שאיזכורם של חטא האדמה והלבנה אמור היה לשמש תמרור אזהרה לאדה"ר ולקין לבל יחטאו גם הם ולמעשה חטאו של אדם הוא השתקפות של חטא האדמה: שניהם נצטוו ע"י הבורא במצווה שהיא בין אדם למקום שאין להרהר אחריה והיה על האדם ללמוד מוסר מכך שהאדמה חטאה ורק מחמת החסד שנעשה למענו לא נענשה מיד ולכן היה עליו להימנע מלחטוא וכיוצא בזה לגבי קין שחטא באותו החטא ממש של הלבנה- חטא הקנאה באחיו התאום בזמן שהם שני בני האדם היחידים בעולם והוא מקנא בו כמו שהלבנה התקנאה באחותה השמש ובכל זאת לא לקח קין מוסר ממעשה הלבנה והשמש וחטא גם הוא.

יוצא אם כן, שהיחסים שבין האדם למקום ובין האדם לחברו טבועים וחקוקים בעולם מאז ומתמיד, אף בטרם בריאתו. שני המסלולים פתוחים בפני כל הברואים מכח הבחירה החופשית ועל האדם המשכיל מוטלת החובה ללמוד מן המעשים המתוארים ולקחת מוסר, בעשותו כן הרי הוא מנצל היטב את ייעודם של הסיפורים והמדרשים הגודשים את החומש הפותח את התורה כולה.
ולעתיד לבוא כימות המשיח או בעולם הבא ( נתון במחלוקת במסכת פסחים ס"ח ע"א) עתיד להיעלם הכתם שנוצר מהמחלוקת והקנאה בין הברואים אז גם הלבנה והשמש ישובו להאיר באותה העוצמה כפי שהנביא ישיעהו מנבא:
"וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא."
(ישעיהו ל,כ"ו)