1.מדוע לאחר מכת הדם פרעה אינו מבקש את משה ומיד פונה לביתו לאחר מעשה החרטומים?
2.מדוע דווקא במכת השחין החל ה' לחזק את ליבו של פרעה?
מכת הדם נחתה על ארץ מצרים וגרמה לזעזוע גדול, בכל זאת זוהי המכה הראשונה בסידרה ולמרות כל ההתראות החוזרות ונישנות של משה (שנמשכו ע"פ דעה אחת במדרש שלושה שבועות בכל מכה) ההפתעה היתה רבה.המכה היכתה בכל מאגרי המים וכמו שמתאר זאת הכתוב: "וַיְהִי הַדָּם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".לאור זאת קשה קצת להבין את התנהלותו של פרעה, לאחר שהחרטומים הצליחו כביכול לחקות את מעשהו של אהרון בהפיכת מים לדם, פרעה מתעלם מכל ההמולה,נפנה והולך לביתו: "וַיִּפֶן פַּרְעה וַיָּבא אֶל-בֵּיתוֹ וְלֹא- שָׁת לִבּוֹ גַּם-לָזאת".מדוע נהג כך? המדרש מסביר שמכת דם לא נחתה על ארמון פרעה ע"מ להשיב לו טובה תחת טובה על כך שגידל את משה בארמונו.יוצא אם כן שפרעה, שראה שלא נשקפת כל בעיה וסכנה לשלומו ולשלום בני ביתו, בחר להתעלם מצרת עמו ונכנס לביתו כמו לא קרה דבר.התנהגות זו מלמדת אותנו כמובן על רגישותו ואחריותו לעמו שלו וממילא אפשר לקבל מושג ברור לאיכפתיות שלא היתה בו כלפי עם העבדים, עם ישראל.מעתה והלאה נוכל לפרש את מעשיו לאור ההכרה שהוא פועל ממניעים אינרסנטיים גרידא תוך דאגה מוחלטת בראש ובראשונה לטובת עצמו וצרכיו.
הפעם הראשונה בה הקב"ה מתערב ומחזק את ליבו של פרעה היא במכת השחין.מדוע דווקא במכה זו? הספורנו מסביר שמאחר ומכה זו פגעה ישירות בגופו של פרעה הרי שהיה צורך בהתערבות חיצונית לפרעה ע"מ שימשיך לחזק את לבו.שוב אנו פוגשים באופיו הנלוז של פרעה הדואג לעורו( תרתי משמע) בלבד וממילא כשגופו בסכנה ומצוקה ישירה הרי שהוא נאות להיכנע אך נענש ע"י ה'( ע"פ הרמבם) ב-5 מכות נוספות בהן ה' מחזק את לבו.
פרעה הדואג רק לעצמו לצרכיו עומד בניגוד מוחלט לדמותו של משה הנחלץ פעם אחר פעם להגן על עם ישראל מפני כעסו של ה' ןאף מצליח בכך.משה מחד ופרעה מאידך מעמידים בפנינו שני דגמים של מנהיגים- לאחד אכפת מכל נתיניו והשני רואה בהם אמצעים להשגת מטרה בלבד ולא עומדים בפני עצמן.
עלינו להעמיד את כל ההתנהלות וההתנהגות שלנו במבחן "פרעה": האם היא נובעת מתוך אינטרס להטיב רק לנו או שמא מדובר ברצון כן לשמש עזר כנגדם של הסובבים אותנו בכל אחד מהמעגלים וממילא מי שמשרת בנאמנות את הכפופים אליו סופו שיתגדל ויפואר על ידם.
2.מדוע דווקא במכת השחין החל ה' לחזק את ליבו של פרעה?
מכת הדם נחתה על ארץ מצרים וגרמה לזעזוע גדול, בכל זאת זוהי המכה הראשונה בסידרה ולמרות כל ההתראות החוזרות ונישנות של משה (שנמשכו ע"פ דעה אחת במדרש שלושה שבועות בכל מכה) ההפתעה היתה רבה.המכה היכתה בכל מאגרי המים וכמו שמתאר זאת הכתוב: "וַיְהִי הַדָּם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".לאור זאת קשה קצת להבין את התנהלותו של פרעה, לאחר שהחרטומים הצליחו כביכול לחקות את מעשהו של אהרון בהפיכת מים לדם, פרעה מתעלם מכל ההמולה,נפנה והולך לביתו: "וַיִּפֶן פַּרְעה וַיָּבא אֶל-בֵּיתוֹ וְלֹא- שָׁת לִבּוֹ גַּם-לָזאת".מדוע נהג כך? המדרש מסביר שמכת דם לא נחתה על ארמון פרעה ע"מ להשיב לו טובה תחת טובה על כך שגידל את משה בארמונו.יוצא אם כן שפרעה, שראה שלא נשקפת כל בעיה וסכנה לשלומו ולשלום בני ביתו, בחר להתעלם מצרת עמו ונכנס לביתו כמו לא קרה דבר.התנהגות זו מלמדת אותנו כמובן על רגישותו ואחריותו לעמו שלו וממילא אפשר לקבל מושג ברור לאיכפתיות שלא היתה בו כלפי עם העבדים, עם ישראל.מעתה והלאה נוכל לפרש את מעשיו לאור ההכרה שהוא פועל ממניעים אינרסנטיים גרידא תוך דאגה מוחלטת בראש ובראשונה לטובת עצמו וצרכיו.
הפעם הראשונה בה הקב"ה מתערב ומחזק את ליבו של פרעה היא במכת השחין.מדוע דווקא במכה זו? הספורנו מסביר שמאחר ומכה זו פגעה ישירות בגופו של פרעה הרי שהיה צורך בהתערבות חיצונית לפרעה ע"מ שימשיך לחזק את לבו.שוב אנו פוגשים באופיו הנלוז של פרעה הדואג לעורו( תרתי משמע) בלבד וממילא כשגופו בסכנה ומצוקה ישירה הרי שהוא נאות להיכנע אך נענש ע"י ה'( ע"פ הרמבם) ב-5 מכות נוספות בהן ה' מחזק את לבו.
פרעה הדואג רק לעצמו לצרכיו עומד בניגוד מוחלט לדמותו של משה הנחלץ פעם אחר פעם להגן על עם ישראל מפני כעסו של ה' ןאף מצליח בכך.משה מחד ופרעה מאידך מעמידים בפנינו שני דגמים של מנהיגים- לאחד אכפת מכל נתיניו והשני רואה בהם אמצעים להשגת מטרה בלבד ולא עומדים בפני עצמן.
עלינו להעמיד את כל ההתנהלות וההתנהגות שלנו במבחן "פרעה": האם היא נובעת מתוך אינטרס להטיב רק לנו או שמא מדובר ברצון כן לשמש עזר כנגדם של הסובבים אותנו בכל אחד מהמעגלים וממילא מי שמשרת בנאמנות את הכפופים אליו סופו שיתגדל ויפואר על ידם.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה