שבת חוה"מ פסח: קריאה מאזנת

1. מה ראה מסדר הקריאה בתורה להכניס את הדו שיח בין ה' למשה לאחר חטא העגל בקריאה של שבת חוה"מ פסח?
2. מה ראה מסדר הקריאה בתורה לחתום דווקא ב" לא תבשל גדי בחלב אימו" ?

קריאת התורה בחול המועד פסח ( כמוה גם זו של סוכות) מכילה בתוכה כמה עניינים המספורים בפרשת "כי תשא" לאחר חטא העגל.במרכז הקריאה מוזכרים כמובן שלושת הרגלים ועוד כמה פרטים הקשורים בהם אך תחילתה של הקריאה בדו שיח בין משה לקב"ה אודות רצונו של משה לראות את פני ה' , כלומר: להגיע להבנה העמוקה והנסתרת של ה' בעולם ובכלל. בקשה זו נענית כמובן בשלילה ומתוך הדברים עולים שני ביטויים מפורסמים " כי לא יראני האדם וחי" וכן " וראית את אחורי ופני לא יראו". משה אם כן יוצא משיחה זו כשחצי תאוותו בידו: אין הוא יכול לחזות בפניו של ה' אבל הוא יכול לראות את הצד האחורי שזה זהוי חלקי ולא וודאי ולא מלא של מהות ה' כשם שכאשר אנו רואים את עורפו של אדם אין זה מאפשר לנו לזהותו באופן מוחלט.
מה לכל דיאלוג זה ולקריאה של חוה"מ פסח? לכאורה אין כל קשר.
אם נזכור ונשחזר את אופיו של ליל הסדר שאך זה חלף נוכל להתחיל לעמוד על החיבור בין השניים.
ליל הסדר התאפיין במוטיב אחד מרכזי של שאלה וחקירה ונסיון להבין לעומק, ככל שניתן, את כל מרכיבי החג, את מהות היציאה ממצרים ואת טעמי מצוות החג ומנהגיו. כל מהותו של ליל הסדר הוא לעורר את הילידים לשאול ואתנו לחקור ולהעמיק ע"מ שנוכל לתת תשובות. ועל כן באה הקריאה של השבת שאחרי ומלמדת אותנו שיש לכל השאלות והחקירות הללו איזה שהוא גבול, יש דברים שלא נוכל להבין ולקור אותם עד הקצה , כגון ראיית פני אלוקים.משתמע מכאן שתוכן הקריאה בא לאזן במעט את החריגה שאפיינה את ליל הסדר בכל הנוגע ליכולת האדם לחקור ולדרוש את ה' ואת פעולותיו בעולם.
הפסוק החותם את הקריאה טומן בחובו את אחד המשפטים הידועים והמפורסמים המשמשים לאחת ממצוות הלא תעשה המוקפדות ביותר וזהו המשפט "לא תבשל גדי בחלב אימו"המוזכר בתורה שלוש פעמים וממנו למד רש"י :
"אזהרה לבשר וחלב...אחד לאכילה,ואחד להנאה ואחד לאיסור בישול"(שמות, ל"ד,כ"ו, רשי, ד"ה "לא תבשל גדי").
האם גם לימוד זה נקשר בחג הפסח? ל"ד בהחלט כן. ע"מ לעמוד של הקשר יש צורך להבין מדוע בכלל נלמד איסור חלב ובשר דווקא בדרך של גדי וחלב אימו. ע"פ אבן עזרא יש במעשה זה מרכיב של אכזריות שהתורה מנסה לחנך אותנו להתרחק ממנו, כמו גם באיסור להקריב בהמה וילדיה בואותו יום (" אותו ואת בנו") וכמו גם מצוות שילוח הקן.
מוטיב נוסף שעולה מקריאת ההגדה הוא האכזריות שאפיינה את פרעה ואת העם המרי הן בעבודות הפרך והן בהרג השיטתי של תינוקות המושלכים ליאור או משתמשים כלבנים בעודם בחיים בפרמידות שבנו בני ישראל.הביטוי "וירעו אותנו המצרים" נדרש ע"י ר' משה אלשיך בכך שמצרים עשו אותנו רעים שכן כשאתה בתוך הוויה של רוע משהו ממנו עשוי להידבק בך.כנגד כל האזריות והורע הזה בא הציויי של " לא תבשל גדי בחלב אימו" כדי להזכיר ,לחדד ולהפנים בנו את ההכרה שהתורה שואפת להביא את האדם לידי רחמנות ולהרחיקו מהאכזריות.
יוצא אם כן מהקטע הפותח ומהמשפט החותם את הריאה של שבת חוה"מ שאע"פ שאינם קשורים בהבנה הבסיסית לחג הפסח הרי שהם מהווים נדבך נוסף ומאזן לתכנים העולים מליל הסדר ואולי משום כך בחר מסדר הקריאה בתורה לעטוף את מצוות שלושת הרגלים בתכנים אלו ובכך להדגיש שלכל מטבע יש 2 צדדים, לעיתים יש צורך להדגיש צד אחד אך אין להתעלם מן המד השני, זה המאזן אותו.