תזריע מצורע:היולדת, המצורע ומה שבינהם

1. "אישה כי תזריע וילדה"- מדוע לא קיצרה התורה ולא כתבה :" אישה כי תלד" ?
2. "והובא אל הכהן" "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה" - מי בא אל מי?

פרשיות תזריע ומצורע,לרוב מחוברות האחת אל רעותה ותוכנן המשותף: תורת המצורע.עם זאת פותחת פרשת תזריע בדיני יולדת, ענייני טהרתה והקורבן אותו עליה להביא אל בית המקדש.על פניו כל קשר בין היולדת לבין המצורע נראה מקרי לגמרי.
פרשת תזריע פותחת במילים " אישה כי תזריע וילדה זכר...".מדוע לא קיצרה התורה לכתוב "אישה כי תלד זכר..."?
נעיין בדברי הרמב"ם:
" יוצא דופן-אין אימו טמאה לידה, ואין לו ימי טומאה וימי טהרה: שנאמר "אישה כי תזריע, וילדה" (ויקרא יב,ב), עד שתלד ממקום שמזרעת" (הלכות איסורי ביאה פר' י הלכה ה)
משמעותו המקורית הבטוי הנפוץ "יוצא דופן" הינה כל תינוק שיצא מדופן אימו ולא בצורה הרגילה. כלומר יוצא דופן הוא מי שנולד בניתוח קיסרי.אומר לנו הרמב"ם שתינוק שכזה לא גורם לאימו להיות טמאה משום שרק מי שיולדת מהמקום בו נתעברה ("מזרעת") נטמאת.זו אם כן הסיבה שהתורה נקטה דווקא בלשון " תזריע".
פרשת מצורע פותחת בזיהוי המצורע ובתהליך עליו לעבור ע"מ להיטהר מצרעתו.מצד אחד נוקטת התורה בלשון " והובא אל הכהן" ומצד שני "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה".מי בא אל מי? מדוע המצורע מובא, כביכול בכל כרחו , אל הכהן שאמור לאבחן את צרעתו ולהיות שותף בתהליך הריפוי?

מדרש תנחומא מוציא את הדברים הנאמרים מפשוטם ומסביר כך:
"הוא בא,למה?שהכל רחוקים ובדלים ממנו...לכך נאמר "והובא אל הכהן"-והוא בא"(תנחומא,מצורע, סימן ב)
המדרש מסביר את הביטוי והובא כשני מילים: והוא בא. כלומר המצורע, לבדו, הולך אל הכהן. התורה הורתה בפרשת תזריע ש " בדד ישב מחוץ למחנה מושבו"(ויקרא י"ג,מ"ו)והסביר שם רש"י:הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו, אף הוא יבדל". כידוע, חז"ל ראו בצרעת עונש משמיים על חטא לשון הרע.המצורע מוצא מחוץ למחנה בתהליך של מידה כנגד מידה: הוא הרחיק בין אנשים ולכן כעת הוא מוענש בהרחקה מן המחנה.
הכהן , אם כן, יוצא מן המחנה לקראתו והוא מצידו, יוצא , לבדו, שהרי הוא מבודד מכולם אל הכהן.
אנו עדים ל-2 תהליכים בשני עניינים שונים : התינוק היוצא מרחם אימו ומטמא אותה והמצורע המוצא מחוץ למחנה עד אשר יטהר.שניהם- גם האם וגם והמצורע- נדרשים להביא קרבן כחלק מתהליך טהרתם אך מדוע חוברו ונקשרו יחדיו תחת אותה הפרשה? מה חטאה של היולדת, והרי אך טבעו של עולואף קיום מצוות פרו ורבו הוא להביא ילדים לאוויר העולם.
אכן היו מישראו בתהליך שעובר על היולדת רמז לחטא מסויים אך ננסה להאיר את הדברים בהשתכלות קצת שונה:
היולדת והמצורע מייצגים 2 מקרים בהם נזקק אדם להגיע אל הכהן: באחד כחלק מתהליך טבעי וחיובי שלאחר לידה ובנקרה השני שחלק מתהליך של ריפוי מחטא וממחלה שבאה בעטיו.בכך שהתורה חיברה בין השניים כאילו באה לרמוז לכל אדם - מוטב שתגיע אל הכהן מסביות חיוביות ומשמחות כמו זו של היולדת ולא בעטיו של חטא.
לשם כך על האדם להיות קשוב למעשיו בכל עת על מנת שכאשר הוא מגיע אל הכהן יהיה זה מהסיבות החיוביות והמשמחות ולא חלילה להיפך.