1.וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים....- כיצד יתכן שחותנו של משה רבנו, גדול הנביאים, היה כהן מדין שאמר עליו רש"י שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה ?
2.כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ- מדוע מופיעה מצוות כיבוד הורים דווקא בחמש הדיברות הראשונות הקשורות במצוות שבין אדם לה'?
עם בואו של יתרו אל משה מתברר כי הכהן הגדול של העבודה הזרה עובר מהפך בתפסיתוו האמונית עד כדי כך שהוא מגיע להכרה כי :
בָּרוּךְ יְ-ה-וָ-ה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְ-ה-וָ-ה מִכָּל הָאֱ-לֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם (יט,יח-יט)
אך עד לשלב הבו הגיע יתרו להכרה זו הרי שהוא הוחזק כעובד ע"ז ועל כן קשה על משה : מדוע נאות ליצור עימו קשרי חיתון?דומה כי את הניצוץ שהיה חבוי ביתרו זיהה משה כבר במפגש הראשון עימו:
וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם: וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה (שמות ב,כ)
משה מזהה את תכונת הכרת התודה של יתרו ויודע שמי שתכונה זו טמונה עמוק בתוכו יוכל ביום מן הימים גם להכיר תודה לקב"ה ולכן נאות לשבת עימו ואף לשאת את בתו.
מצות כיבוד הורים לכאורה אינה קשורה למצוות שבין אדם למקום אלא שיש לומר שקיום מצווה זו, המלמדת על הכרת תודה להורים שגידלו, האכילו ודאגו את ילדיהם, מהווה את הבסיס ליכולת להכיר תודה לה' ועל כן נמצאת מצווה זו דווקא בחמישיה של הדיברות של בין אדם למקום.אפשר לראות את 5 הדיברות הראשונות כבנויות האחת על גבי רעותה:
כיבוד הורים המעיד על הכרת תודה->שמירת שבת המבוססת על רצון להידמות לאל במעשה בראשית ועל הכרת תודה על שהוציא אותנו ממצרים -> אי נשיאת שמו לשווא הנובעת מיראת אלוקים->ביטול עבודה זרה ועשיית פסלים מתוך הכרה באי קיומו של אל אחר-> הכרה באלוקים כאל היחיד לו עלינו להכיר תודה על שהוציא אותנו ממצרים ובחר בנו מכל העמים.
הכרת תודה היא מידה הכרחית בלב כל אדם מאמין וירא שמים, בלעדיה לא תיתכן היכולת לקיים כראוי את מצוות ה' והמקיימים אותה - גם אם הם רחוקים מהתורה והמצוות כפי שהיה יתרו- יכולים על בסיסה לעבור את התהליך של הכרה בה' ואמונה בו כאל אחד שאין עוד מלבדו.
2.כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ- מדוע מופיעה מצוות כיבוד הורים דווקא בחמש הדיברות הראשונות הקשורות במצוות שבין אדם לה'?
עם בואו של יתרו אל משה מתברר כי הכהן הגדול של העבודה הזרה עובר מהפך בתפסיתוו האמונית עד כדי כך שהוא מגיע להכרה כי :
בָּרוּךְ יְ-ה-וָ-ה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְ-ה-וָ-ה מִכָּל הָאֱ-לֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם (יט,יח-יט)
אך עד לשלב הבו הגיע יתרו להכרה זו הרי שהוא הוחזק כעובד ע"ז ועל כן קשה על משה : מדוע נאות ליצור עימו קשרי חיתון?דומה כי את הניצוץ שהיה חבוי ביתרו זיהה משה כבר במפגש הראשון עימו:
וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם: וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה (שמות ב,כ)
משה מזהה את תכונת הכרת התודה של יתרו ויודע שמי שתכונה זו טמונה עמוק בתוכו יוכל ביום מן הימים גם להכיר תודה לקב"ה ולכן נאות לשבת עימו ואף לשאת את בתו.
מצות כיבוד הורים לכאורה אינה קשורה למצוות שבין אדם למקום אלא שיש לומר שקיום מצווה זו, המלמדת על הכרת תודה להורים שגידלו, האכילו ודאגו את ילדיהם, מהווה את הבסיס ליכולת להכיר תודה לה' ועל כן נמצאת מצווה זו דווקא בחמישיה של הדיברות של בין אדם למקום.אפשר לראות את 5 הדיברות הראשונות כבנויות האחת על גבי רעותה:
כיבוד הורים המעיד על הכרת תודה->שמירת שבת המבוססת על רצון להידמות לאל במעשה בראשית ועל הכרת תודה על שהוציא אותנו ממצרים -> אי נשיאת שמו לשווא הנובעת מיראת אלוקים->ביטול עבודה זרה ועשיית פסלים מתוך הכרה באי קיומו של אל אחר-> הכרה באלוקים כאל היחיד לו עלינו להכיר תודה על שהוציא אותנו ממצרים ובחר בנו מכל העמים.
הכרת תודה היא מידה הכרחית בלב כל אדם מאמין וירא שמים, בלעדיה לא תיתכן היכולת לקיים כראוי את מצוות ה' והמקיימים אותה - גם אם הם רחוקים מהתורה והמצוות כפי שהיה יתרו- יכולים על בסיסה לעבור את התהליך של הכרה בה' ואמונה בו כאל אחד שאין עוד מלבדו.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה