1."כי תקנה עבד עברי"- מדוע פתחה התורה דווקא בדיני עבד עברי?
2."וגר לא תונה כי גרים הייתם בארץ מצרים"- ואם לא היינו גרים במצרים אז כן היינו מותרים להונות את הגרים?
פרשת משפטים באה לתת פירוט והרחבה לעשרת הדיברות שקדמו לה ובמיוחד לדינים שבין אדם לחברו ובכל זאת לא ברור מדוע פתחה דווקא בדיני עבד עברי ואף על פי שמציאות העבדים אז הייתה נפוצה הרבה יותר מהיום, כאשר למעשה כיום אינה קיימת, עדיין אין נושא זה אמור להוות את נקודת הפתיחה למצוות שבין אדם לחברו.מדוע אם כן פתחו בעבד עברי?
נדמה כי התשובה לשאלה זו נעוצה כבר בעשרת הדיברות שכן אזכור העבדים נמצא כבר בדיבר הראשון " אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" ומדרש אגדה בפרשתנו אף מבהיר מפורשות :"פתח במשפט עבד עברי לפי שהיו עבדים במצרים ופדאם הקב"ה ונתן להם חרות לפיכך ציוה את ישראל בראשונה שלא לשעבד איש אחיו בפרך ולא לשעבדו לדורות".יוצא אם כן שהמציאות אותה חיו ב"י במצרים סבבה סביב העבדות והחשש הטבעי הוא שב"י יפלו באבן היסוד של דיני אדם לחברו כפי שניסח אותה הלל כשנתבקש ללמד את התורה כולה על רגל אחת :" מה ששנוא עליך- אל תעשה לחברך".ממילא ברור כי זהו הרמז הנחבא בלימוד דיני עבד עברי בפתח הדינים בין אדם לחברו.
בהמשך הפרשה אנו מצווים לתת יחס המיוחד לגרים כשהטעם הוא "כי גרים הייתם בארץ מצרים" ועולה השאלה: וכי יש צורך בטעם כדי להבין שחובה מוסרית היא להתייחס כראוי לגרים ולזרים בחברה ומסביר רש"י ד"ה "כי גרים הייתם"-אם הוניתו אף הוא יכול להונותך ולומר לך אף אתה מגרים באת וכו'.מדברי רש"י ניתן להבין כי המילה "כי" אינה באה בהכרח לתת טעם אלא לומר לך כך : אם תזכור שגם אתה היית גר ממילא לא תונה את הגרים שהרי מה ששנוא עליך ,אינך רוצה לעשות לרעך.הגרות ,הזרות והעבדות ליוו את עם ישראל במצרים וממילא חובה עלינו להיות רגישים יותר להיבטים אלו בהתייחסנו לסביבה, הן של הגרים והן של אחינו שנמכר לנו לעבד.
יוצא אם כן שהרגישות לשכבות החלשות – זרים,גרים,עבדים,אלמנות ויתומים- איננה רק דרישה מוסרית מתבקשת אלא היא גם צו המצפון של עם שסבל מהתעללות ורמייה מצד הגויים בהיותו גר ועבד וממילא חובה על כל אחד מאיתנו להתייחס אל הנדכאים והחלשים ביתר רגישות ולהודות לאל בכל רגע שאין אנו במצבם הקשה.
2."וגר לא תונה כי גרים הייתם בארץ מצרים"- ואם לא היינו גרים במצרים אז כן היינו מותרים להונות את הגרים?
פרשת משפטים באה לתת פירוט והרחבה לעשרת הדיברות שקדמו לה ובמיוחד לדינים שבין אדם לחברו ובכל זאת לא ברור מדוע פתחה דווקא בדיני עבד עברי ואף על פי שמציאות העבדים אז הייתה נפוצה הרבה יותר מהיום, כאשר למעשה כיום אינה קיימת, עדיין אין נושא זה אמור להוות את נקודת הפתיחה למצוות שבין אדם לחברו.מדוע אם כן פתחו בעבד עברי?
נדמה כי התשובה לשאלה זו נעוצה כבר בעשרת הדיברות שכן אזכור העבדים נמצא כבר בדיבר הראשון " אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" ומדרש אגדה בפרשתנו אף מבהיר מפורשות :"פתח במשפט עבד עברי לפי שהיו עבדים במצרים ופדאם הקב"ה ונתן להם חרות לפיכך ציוה את ישראל בראשונה שלא לשעבד איש אחיו בפרך ולא לשעבדו לדורות".יוצא אם כן שהמציאות אותה חיו ב"י במצרים סבבה סביב העבדות והחשש הטבעי הוא שב"י יפלו באבן היסוד של דיני אדם לחברו כפי שניסח אותה הלל כשנתבקש ללמד את התורה כולה על רגל אחת :" מה ששנוא עליך- אל תעשה לחברך".ממילא ברור כי זהו הרמז הנחבא בלימוד דיני עבד עברי בפתח הדינים בין אדם לחברו.
בהמשך הפרשה אנו מצווים לתת יחס המיוחד לגרים כשהטעם הוא "כי גרים הייתם בארץ מצרים" ועולה השאלה: וכי יש צורך בטעם כדי להבין שחובה מוסרית היא להתייחס כראוי לגרים ולזרים בחברה ומסביר רש"י ד"ה "כי גרים הייתם"-אם הוניתו אף הוא יכול להונותך ולומר לך אף אתה מגרים באת וכו'.מדברי רש"י ניתן להבין כי המילה "כי" אינה באה בהכרח לתת טעם אלא לומר לך כך : אם תזכור שגם אתה היית גר ממילא לא תונה את הגרים שהרי מה ששנוא עליך ,אינך רוצה לעשות לרעך.הגרות ,הזרות והעבדות ליוו את עם ישראל במצרים וממילא חובה עלינו להיות רגישים יותר להיבטים אלו בהתייחסנו לסביבה, הן של הגרים והן של אחינו שנמכר לנו לעבד.
יוצא אם כן שהרגישות לשכבות החלשות – זרים,גרים,עבדים,אלמנות ויתומים- איננה רק דרישה מוסרית מתבקשת אלא היא גם צו המצפון של עם שסבל מהתעללות ורמייה מצד הגויים בהיותו גר ועבד וממילא חובה על כל אחד מאיתנו להתייחס אל הנדכאים והחלשים ביתר רגישות ולהודות לאל בכל רגע שאין אנו במצבם הקשה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה