1."ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תיקחו את תרומתי"- 3 המילים האחרונות מיותרות לכאורה,מה חידשו?
2."וציפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ"- מה צורך יש לצפות הארון מבפנים בזהב וממילא אין רואים זאת?
הציווי על קמת המשכן ,אשר כידוע בא לאחר חטא העגל ובעקבות הצורך להשרות את השכינה על מקום מיוחד, מלווה בהוראה למשה לגבות תרומה מכל אשר יחפץ להתנדב לכך ובלשון הכתוב "מאת כל איש אשר ידבנו לבו" אך לשון המקרא נראית ארוכה וחוזרת על עצמה: "ויקחו לי תרומה...תיקחו את תרומתי" ורבות עמלו המפרשים לתת מענה לכפילות הדברים (שלא לומר שילוש הלשון שכן גם בפסוק הבא חוזרים הביטויים הנ"ל).ה"כתב סופר" מביא פירוש על דרך הפשט הבא להאיר נקודה מהותית באופיים של תרומות.ע"פ פירושו,אילו היו אנשים מכובדים כמשה ואהרון עוסקים בהתרמת הציבור הרי שכולם היו "מתנדבים" לתת מפאת כבודם של המתרימים ועל כן ה' מצווה את משה לשלוח מתרימים פשוטים שייקחו לי תרומה ואז ממילא מי שיתרום יהיה רק מי שיעשה כן מעומק לבו ובכוונה מלאה ומהם, מהמתרימים, תיקחו- אתם, משה ואהרון- את תרומתי.זוהי סיבת כפל הלשון הבאה ללמדנו אם כן עד כמה חשובה הייתה כוונת הלב והתאימות בין הנכונות החיצונית לכוונה הפנימית במלאכת איסוף התרומות.
את ארון העדות נצטווה משה לצפות זהב מבית ומחוץ והגמרא (יומא ע"ב: ) מסבירה את הצורך לצפות בזהב גם מבפנים על דרך הדרש שתלמיד חכם ( המיוצג במקרא כמקבילה של ארון העדות) שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם ולכן על הארון להיות מצפה זהב -תוכו כברו.ובמדרש הגדול מסבירים שבכל מקרה יש צורך לעשותו מעצי שיטים ולא כולו זהב ללמדנו שגם לתלמידי חכמים יש יצר הרע (המדומה לעצי השיטים).הנה שוב אנו רואים את הרעיון המאפיין את המשכן שהכל צריך להיעשות בו בלב שלם, ללא זיוף וללא כחל ושרק כך שגם התורמים צריכים לתת בלב שלם וגם ,ע"ד הדרש, לומדים ממנו את מידת האמת הנחוצה כ"כ לשכון אצל תלמידי חכמים וידועה המחלוקת בין ב"ש לבית הלל האם מותר בכלל ללמד את מי שאין תוכו כברו. מובא ע"פ חכמי הקבלה כי במילים "תוכו כברו" האותיות הפנימיות של תוכו הן : ו"כ כמניין שם ה' והאותיות החיצוניות של כברו הוא כ"ו כמניין שם ה' לומר לך שתלמיד חכם האוחז בשם ה' צריך שחיצוניותו המייצגת את שם ה' תהיה גם מבפנים וגם מבחוץ.
יוצא אם כן שעל האדם לשאוף תמיד לתאימות ולאחדות בין מה שהוא מציג לעולם מבחוץ לבין מה שטמון בין כתלי נפשו מבפנים ("תוכו כברו") שכן רק אז תשכון גם השכינה בתוכו ,מבית ומחוץ.
2."וציפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ"- מה צורך יש לצפות הארון מבפנים בזהב וממילא אין רואים זאת?
הציווי על קמת המשכן ,אשר כידוע בא לאחר חטא העגל ובעקבות הצורך להשרות את השכינה על מקום מיוחד, מלווה בהוראה למשה לגבות תרומה מכל אשר יחפץ להתנדב לכך ובלשון הכתוב "מאת כל איש אשר ידבנו לבו" אך לשון המקרא נראית ארוכה וחוזרת על עצמה: "ויקחו לי תרומה...תיקחו את תרומתי" ורבות עמלו המפרשים לתת מענה לכפילות הדברים (שלא לומר שילוש הלשון שכן גם בפסוק הבא חוזרים הביטויים הנ"ל).ה"כתב סופר" מביא פירוש על דרך הפשט הבא להאיר נקודה מהותית באופיים של תרומות.ע"פ פירושו,אילו היו אנשים מכובדים כמשה ואהרון עוסקים בהתרמת הציבור הרי שכולם היו "מתנדבים" לתת מפאת כבודם של המתרימים ועל כן ה' מצווה את משה לשלוח מתרימים פשוטים שייקחו לי תרומה ואז ממילא מי שיתרום יהיה רק מי שיעשה כן מעומק לבו ובכוונה מלאה ומהם, מהמתרימים, תיקחו- אתם, משה ואהרון- את תרומתי.זוהי סיבת כפל הלשון הבאה ללמדנו אם כן עד כמה חשובה הייתה כוונת הלב והתאימות בין הנכונות החיצונית לכוונה הפנימית במלאכת איסוף התרומות.
את ארון העדות נצטווה משה לצפות זהב מבית ומחוץ והגמרא (יומא ע"ב: ) מסבירה את הצורך לצפות בזהב גם מבפנים על דרך הדרש שתלמיד חכם ( המיוצג במקרא כמקבילה של ארון העדות) שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם ולכן על הארון להיות מצפה זהב -תוכו כברו.ובמדרש הגדול מסבירים שבכל מקרה יש צורך לעשותו מעצי שיטים ולא כולו זהב ללמדנו שגם לתלמידי חכמים יש יצר הרע (המדומה לעצי השיטים).הנה שוב אנו רואים את הרעיון המאפיין את המשכן שהכל צריך להיעשות בו בלב שלם, ללא זיוף וללא כחל ושרק כך שגם התורמים צריכים לתת בלב שלם וגם ,ע"ד הדרש, לומדים ממנו את מידת האמת הנחוצה כ"כ לשכון אצל תלמידי חכמים וידועה המחלוקת בין ב"ש לבית הלל האם מותר בכלל ללמד את מי שאין תוכו כברו. מובא ע"פ חכמי הקבלה כי במילים "תוכו כברו" האותיות הפנימיות של תוכו הן : ו"כ כמניין שם ה' והאותיות החיצוניות של כברו הוא כ"ו כמניין שם ה' לומר לך שתלמיד חכם האוחז בשם ה' צריך שחיצוניותו המייצגת את שם ה' תהיה גם מבפנים וגם מבחוץ.
יוצא אם כן שעל האדם לשאוף תמיד לתאימות ולאחדות בין מה שהוא מציג לעולם מבחוץ לבין מה שטמון בין כתלי נפשו מבפנים ("תוכו כברו") שכן רק אז תשכון גם השכינה בתוכו ,מבית ומחוץ.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה