1.ויבך על צואריו עוד: " ... אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו. ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע"(רש"י)
2.כשיעקב נשאל לגילו בפוגשו את פרעה הוא עונה הרבה מעבר לכך: "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם", מדוע עשה כן?
בני ישראל יורדים מצריימה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ארץ השפע הכלכלי, המעצמה הגדולה של העולם העתיק.בראש הפירמידה במצרים ניצב פרעה הרואה עצמו כאלוה וממילא כולם סרים למרותו וסוגדים לו. בני יעקב ללא ספק עודם נפעמים מכל הסובב אותם, ובמיוחד מהעובדה שהמשנה שלמלך הכיביכול כל יכול הוא לא אחר מאשר יוסף. יעקב מבין זאת ומדע לרגשותיהם הטבעיות ולכן מבקש להעמיד את הדברים בפרופורציות הראיויות, מיד עם פגישתו עם נציג המלכות (ועל אף שמדובר בבנו האהוב יוסף) הוא מרים דגל, מצהיאר הצהרה ברורה לכל מאן דבעי :" שמע ישראל ,ה' אלוקינו, ה' אחד", לא פרעה ולא אף אחד אחר מוביל שולט במהלכים וכדאי לזכור זאת דווקא עכשיו, במפגש הראשוני עם מצרים ומכשפיה. יעקב אמנם לא חושד בבנו יוסף שהלך שולל אחרי התפיסות האליליות השולטות במצרים ואף על פי כן הוא מבקש להבהיר ולהזכיר לכולם מיהו האלוקים האמיתי.
פרעה פוגש את יעקב ומתרשם מאוד מגילו המבוגר וממילא מיד שואל לגילו. יעקב מבקש להעמיד גם את פרעה בפרופורציות: אמנם גילו מבוגר אך זה כאין וכאפס לעומת אברהם ויצחק גם באורך חייהם וגם באיכותם.יעקב מבקש ללמד את פרעה לקח חשוב: אל תבט רק במעטפת החיצונית, שכן למרות גילי המבוגר עברתי במהלך חיי צרות ויסורים רבים.מצרים כל כולה חיצוניות נטולת תוכן, לדעתו של יעקב, והמקום הראשון שצריך להעביר את המסר לכך שיש לשנות זאת הוא כמובן מול פרעה, העומד בראש האג'נדה.
יעקב מלמד אותנו לראות הכל בפרופורציות, לא לרוץ אל החיצוניות ולהתפעל ממנה, לזכור שיש מנהיג אחחד לעולם וכל השפע הגשמי של כל העולם נתון אך ורק תחת שליטתו. תובנה שכזו תמעיט מערך עצמנו ותעמיד אותנו במקומנו, בפרופורציות הנכונות, עבדי ה' ולא עבדי בשר ודם על כל חולשותיו.
2.כשיעקב נשאל לגילו בפוגשו את פרעה הוא עונה הרבה מעבר לכך: "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם", מדוע עשה כן?
בני ישראל יורדים מצריימה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ארץ השפע הכלכלי, המעצמה הגדולה של העולם העתיק.בראש הפירמידה במצרים ניצב פרעה הרואה עצמו כאלוה וממילא כולם סרים למרותו וסוגדים לו. בני יעקב ללא ספק עודם נפעמים מכל הסובב אותם, ובמיוחד מהעובדה שהמשנה שלמלך הכיביכול כל יכול הוא לא אחר מאשר יוסף. יעקב מבין זאת ומדע לרגשותיהם הטבעיות ולכן מבקש להעמיד את הדברים בפרופורציות הראיויות, מיד עם פגישתו עם נציג המלכות (ועל אף שמדובר בבנו האהוב יוסף) הוא מרים דגל, מצהיאר הצהרה ברורה לכל מאן דבעי :" שמע ישראל ,ה' אלוקינו, ה' אחד", לא פרעה ולא אף אחד אחר מוביל שולט במהלכים וכדאי לזכור זאת דווקא עכשיו, במפגש הראשוני עם מצרים ומכשפיה. יעקב אמנם לא חושד בבנו יוסף שהלך שולל אחרי התפיסות האליליות השולטות במצרים ואף על פי כן הוא מבקש להבהיר ולהזכיר לכולם מיהו האלוקים האמיתי.
פרעה פוגש את יעקב ומתרשם מאוד מגילו המבוגר וממילא מיד שואל לגילו. יעקב מבקש להעמיד גם את פרעה בפרופורציות: אמנם גילו מבוגר אך זה כאין וכאפס לעומת אברהם ויצחק גם באורך חייהם וגם באיכותם.יעקב מבקש ללמד את פרעה לקח חשוב: אל תבט רק במעטפת החיצונית, שכן למרות גילי המבוגר עברתי במהלך חיי צרות ויסורים רבים.מצרים כל כולה חיצוניות נטולת תוכן, לדעתו של יעקב, והמקום הראשון שצריך להעביר את המסר לכך שיש לשנות זאת הוא כמובן מול פרעה, העומד בראש האג'נדה.
יעקב מלמד אותנו לראות הכל בפרופורציות, לא לרוץ אל החיצוניות ולהתפעל ממנה, לזכור שיש מנהיג אחחד לעולם וכל השפע הגשמי של כל העולם נתון אך ורק תחת שליטתו. תובנה שכזו תמעיט מערך עצמנו ותעמיד אותנו במקומנו, בפרופורציות הנכונות, עבדי ה' ולא עבדי בשר ודם על כל חולשותיו.
רשומות
